נכנסו, הגיעו לפרדס אחר, ואותו נשר עימהם.
כשהגיעו אצל אותם בעלי משנה חזר אותו נשר בדיוקן אדם, בלבוש יקר, מאיר כמותם, וישב עימהם כאחד.
אמר לאותם שישבו, הבו כבוד לבעלי המשנה שבאו לכאן. שהרי אדונם הראה להם פליאות גדולות כאן.
אמר אחד מהם יש בכם סימן? אמרו כן. הוציאו שני ורדים והריחו בהם.
אמרו שבו בעלי ישיבות, שבו זכאי אמת.
אחזו בהם וישבו.
באותה שעה למדו שם שלושים הלכות, שלא היו ידועות מקודם, וסודות אחרים.
בוא וראה, אין רשות לבני העולם לומר דברים סתומים ולפרשם לבד מהמאור הקדוש רבי שמעון, שהרי הקב"ה הסכים על ידו ומשום שדורו רשום הוא למעלה ולמטה.
ועל זה דברים נלמדים בגלוי על ידו.
ולא יהא דור כדור הזה שהוא שרוי בתוכו עד שיבוא מלך המשיח.
